מה הקשר בין רגשות חיוביים, מערכת החיסון, והחלמה מהתקפי לב?

שמי חדווה חייקין וכיום אני סטודנטית לדוקטורט שמהלכו אני חוקרת את הקשר בין הפעלת מערכת התגמול במוח להחלמה מהתקף לב בהנחיית פרופ' חבר אסיה רולס ופרופ' ליאור גפשטיין, בפקולטה לרפואה בטכניון.
גדלתי בכרמיאל כבת להורים שעלו מברית המועצות, יחד עם אחי הבכור. בילתי את מרבית ילדותי עם סבי וסבתי. השלמתי את תארי הראשון באוניברסיטת חיפה במסלול דו-חוגי ביולוגיה-מדעי הרפואה. בשנתי השנייה לקחתי חלק בתוכנית מחקר שבמהלכה חקרתי את תהליך היווצרות השלד בקיפודי ים. בסיום לימודי חברתי שלחה לי עלון המציע תוכנית מצטיינים חדשה בפקולטה לרפואה המציעה לימודי דוקטורט לבוגרי תואר ראשון. התוכנית נשמע לי אטרקטיבית היות שהזמינה להתנסות במספר מעבדות לפני הבחירה במסלול כה ארוך ובנוסף הדגישה מולטידיסצפלינריות. חששתי תחילה להגיש מועמדות ותכננתי טיול ארוך בחו"ל. חשבתי לעצמי שכדאי לנסות בגלל שעולם המחקר ריתק אותי ורציתי לחקור את הדינמיקה בין מערכות שונות בגוף.

מכאן הסיפור נשמע כבר מוכר, לאחר הראיון התקשרה פרופ' אסיה רולס, דאז ראש התוכנית, ובשרה לי שהתקבלתי. החלטתי שאני הולכת על זה למרות החששות, ולאחר מספר חודשים התחלתי את לימודי. את פני קיבלה פרופ' רעות שלגי, המלווה המקצועית שלי, שעזרה לי לבחור את הרוטציות והקורסים שאעשה בשנתי הראשונה. הרוטציה השלישית והאחרונה הייתה במעבדתו של פרופ' ליאור גפשטיין, ראש מחלקת קרדיולוגיה בבי"ח רמב"ם, שמעבדתו עוסקת בתאי לב הממוינים מתאי גזע. הוצע לי שיתוף פעולה עם פרופ' אסיה רולס העוסקת בנוירואימונולגיה. שאותה כבר הכרתי במסגרת התוכנית. השילוב בין פעילות מוחית הקשורה במצב ריגשי ומערכת החיסון לבין אספקטים קלינים במחלות לב קסם לי ובחרתי בשיתוף פעולה זה בתור פרויקט.
במסגרת המחקר שלי אני חוקרת כיצד הפעלה של האזור הטגמנטלי הקדמי (ventral tegmental area – VTA) במוח, המתווך מוטיבציה וגמול חיובי, משפיעה על תהליך ההחלמה מהתקף לב.

אנו מניחים כי המצב הרגשי הוא תוצאה של תהליכים המתרחשים במערכת העצבים המרכזית (ה-CNS, central nervous system) וכי הוא משפיע על המצב הגופני והבריאותי. מחקרים מראים כי מצבים רגשיים שונים נמצאים בקורלציה למצבים בריאותיים מסוימים. לדוגמה, דיכאון, המייצג מצב רגשי שלילי, מופיע בשכיחות גבוהה במחלות קרדיווסקולריות ואף מהווה גורם סיכון לתמותה לאחר התקף לב. המצב הבריאותי מוכתב ע"י ההומאוסטזיס בגוף. מערכת החיסון מהווה כלי מרכזי לשמירה על ההומאוסטזיס, ומכאן גם יכולתה להשפיע על מצבי בריאות וחולי, ולהפך. התהליכים המוחיים הקשורים לרגש מתווכים ע"י אותות עצביים, או סיגנלים, שיכולים להשפיע על פעילות תאי החיסון. סיגנלים יכולים להשפיע על פעילות תאי החיסון מפני שתאים אלה מבטאים קולטנים המופעלים ע"י נוירוטרנסמיטורים. בנוסף, המוח יכול להשפיע על איברי מערכת החיסון (טחול, בלוטות לימפה) דרך מערכת העצבים האוטונומית. בדומה לכך, נישות של תאי גזע ורקמות תומכות (פיברובלסטים, אנדותל ומזנכימה) גם הן בתורן יכולות להיות מושפעות מפעילות מערכת העצבים המרכזית, ומוסיפות נדבך נוסף של השפעה על תפקוד מערכת החיסון.

במעבר למחקר במודל חיה, ניתן להמיר את המושג הרחב "מצב רגשי" לתהליכים מוחיים באזורים שפעילותם מרכזית באותו מצב רגשי. במחקר זה בחרנו להתמקד בתהליכי תגמול (reward) שמסלולם ממופה ואינטגרלי לתפקוד. ה-VTA הוא האזור במוח המקודד מוטיבציה, גמול חיובי וציפייה.אנו מציעים כי השפעת המצב הרגשי על המצב הבריאותי מתווכת, לפחות בחלקה, דרך תפקוד מערכת החיסון. השפעה זו עשויה להתבטא באותות העצביים, או הסיגנלים, אותם מעביר המוח למערכת החיסון. ע"פ האמור בספרות, ההשפעה של מצב רגשי חיובי על מערכת החיסון תהיה שונה מזו של מצב רגשי שלילי עליה. מצב רגשי חיובי מקושר לתפקוד מיטבי של מערכת החיסון, ולעומתו מצב רגשי שלילי מקושר לכשל בתפקוד החיסוני. במעבדתה של פרופ' אסיה רולס, בה אני עורכת את מחקרי, הוכח כי הפעלה של נוירונים ב-VTA משפרת את התמודדות מערכת החיסון עם זיהומים חיידקיים ואף עם סרטן. אם כך, ניתן לשער כי הפעלה של כל אחד מהאזורים הללו תשפיע על תהליכי ההחלמה ממחלות רבות נוספות.

השערת המחקר שלי היא שהפעלה מתמשכת של נוירונים ב-VTA של עכברים, לאורך תהליך ההחלמה מהתקף לב, תשפר את התפקוד הלבבי שלהם.
חלמה מהתקף לב, תשפר את התפקוד הלבבי שלהם.